כנסיית האל הכול יכול - ספרים

העבודה שיהוה עשה בבני ישראל ביססה בקרב האנושות את מקורו הארצי של אלוהים, וזה גם היה המקום הקדוש שבו הוא היה נוכח. הוא הגביל את עבודתו לעם ישראל.

עבודתו של ישוע בזמנו היתה גאולת האנושות כולה. חטאיהם של כל מאמיניו נסלחו; כל עוד האמנת בו, הוא היה גואל אותך; אם האמנת בו, לא היית עוד חוטא, שוחררת מחטאיך.

כול העבודה שנעשית על ידי אדם היא מילוי חובתו כנברא והיא נעשית כשרוח הקודש מעוררת בו השראה או הופכת אותו לנאור.

במהלך התגלמותו הראשונה, היה צורך שאלוהים ירפא חולים ויגרש שדים, מפני שעבודתו היתה גאולה.

כתבי הקודש נקראים גם הברית הישנה, היא התנ"ך, והברית החדשה. האם אתם יודעים למה מתייחסת המילה "ברית"? ה"ברית" ב"ברית הישנה" נובעת מהברית שיהוה כרת עִם עַם ישראל כשהוא הרג את המצרים והושיע את בני ישראל מידי פרעה. כמובן, הראיה לברית הייתה דם השה על המזוזות ועל המשקוף, שבאמצעותו אלוהים כרת ברית עם האדם, ברית שבה נאמר שכל מי שדם השה היה על המזוזות ועל המשקוף של ביתו שייך לבני ישראל, שייך לעם הנבחר של אלוהים, ויהוה יותיר אותו בחיים (משום שיהוה עמד להרוג כל בכור בארץ מצרים, מאדם ועד בהמה).

עבודתו של אלוהים לא נפסקה מעולם, הוא מעולם לא עמד מלכת ולפני השלמת עבודת הניהול שלו, הוא תמיד היה עסוק והוא לעולם לא עוצר.

זאת מפני שבלי קשר למקום שבו אלוהים מתגלה, אלוהים הוא עדיין אלוהים ומהותו לא תשתנה לעולם בגלל מיקום הופעתו או אופן הופעתו. טבעו של אלוהים נותר זהה בלי קשר למקום שבו נמצאות עקבותיו. בלי קשר למיקום עקבותיו של אלוהים, הוא אלוהים של האנושות כולה. לדוגמה, האדון ישוע הוא לא רק אלוהיהם של בני ישראל, אלא גם אלוהיהם של כל העמים באסיה, אירופה ואמריקה, ולמעלה מכך, הוא אלוהים היחיד בתבל כולה.

"ויאמר עוד אלֹהים אל-משה, כה-תאמר אל-בני ישראל יהוה אלֹהי אבֹתיכם, אלֹהי אברהם אלֹהי יצחק ואלֹהי יעקב שלחני אליכם, זה-שמי לעלם וזה זכרי לדר דר" (שמות ג 15).

בכל עידן שבו אלוהים עושה את עבודתו בכבודו ובעצמו, הוא משתמש בשם המתאים לעידן כדי לסכם בו את העבודה שהוא עושה. הוא משתמש בשם המסויים הזה, שיש לו משמעות בהתאם לעידן, כדי לייצג את טבעו בעידן זה. אלוהים משתמש בשפת בני האדם כדי לבטא את טבעו.

אי-אפשר להתייחס לאלוהים ולאדם כאל שווים. האדם לא מסוגל לתפוס ולהבין את מהותו ועבודתו של אלוהים. אם אלוהים לא היה עושה את עבודתו באופן אישי ולא היה מדבר בעולמו של האדם, האדם לעולם לא היה מסוגל להבין את רצון האל, וכך אלוהים לא היה מאשר אפילו את מי שהקדיש את כל חייו לאלוהים.

בני אדם שלא נזהרים כשהם נתקלים בעבודה החדשה של רוח הקודש, שמדברים ללא הרף, שממהרים למתוח ביקורת, שמשלחים רסן מהאינסטינקט הטבעי שלהם להתכחש לנכונותה של עבודתה של רוח הקודש וכן מעליבים אותה ומחללים את קדושתה – בני אדם כה גסי רוח אינם מבינים כהוא זה את עבודתה של רוח הקודש, הלא כן?

"ואם מישהו שומע את דבריי ולא מאמין בהם, אני לא שופט אותו, משום שלא באתי לשפוט את העולם, אלא להושיע את העולם. מי שדוחה אותי ולא מקבל את דבריי, יש מי שישפוט אותו. הדבר שאני אמרתי הוא שישפוט אותו ביום האחרון" (יוחנן י"ב 47-48).